לבוס שלי בעבודה כשכירה 

"זה ממש נחמד כשאת מנסה", אמרת לי, כשנפגשנו, כשני אורחים בחתונה.
בתחילת הערב שמחתי להעניק לך חיבוק ולראות אותך, אחרי כמעט שנה
שבה לא התראינו.
כשהגשתי לך את מכתב ההתפטרות שלי, לא ידעת איך לאכול את זה
ותהית איך אני עוזבת משרה נוחה, במקום שבו מעריכים אותי, לטובת הלא נודע.

"את תתחרטי על זה ותבקשי לחזור", אמרת, אבל כשהבנת שאני נחושה –
קיבלת את הבשורה בכבוד ואישרת לי להתחיל לחפוף מחליפה.
בפרישת הפרידה, השקעת בעוגה של הביוקר ואפילו במתנה מרגשת,
והרגשתי שאנחנו מסיימים באופן הכי חיובי ונעים שיכול להיות.

זו בדיוק הסיבה ששמחתי לקבל את ההזמנה לחתונה של החמודה ממחלקת כספים,
אמנם מאז שעזבתי את המשרד תקשרנו בעיקר בפייסבוק, אבל היו לנו
המון רגעים נעימים בחיים הקודמים והשכירים שלי, והאמת היא ששמחתי שתהיה לי
הזדמנות להתראות, לקשקש ואולי אפילו לרקוד איתך ועם חברים נוספים מהמשרד שעזבתי.

הערב התחיל נחמד, אבל אחרי שלב החיבוקים, התחלת לירות עלי שאלות:
"כמה לקוחות כבר יש לך בריטיינר?"
"כבר עשית מעבר לעוסק מורשה?"
"מה, עוד לא הקמת אתר?!"

משאלה לשאלה, הרגשתי איך הרגשת היין הלבן ששתיתי מתחילה להתפוגג,
ואיך השיפוטיות שלך מתחילה להרים ראש. כשעבדתי במשרד,
תמיד שמעתי אותך מתגאה בהרמות הכוסית בכך שהחברה היא משפחה;
אני לא חולקת על הקביעה שלך, אחרי הכל – קיימות המון משפחות
שבהן חוששים שמישהו ילך לעבר הלא נודע ויפרוץ גבולות שטרם נפרצו במשפחה.

היום, כשאני יודעת ויכולה לספר לך בגאווה בדיוק כמה לקוחות ריטיינר יש לי,
כשאני כבר חברה רשומה ולא סתם עוסקת מורשה וכשיש לי אתר מהמם,
אני יכולה לומר לך תודה!

לא, לא הקמתי אתר או הצלחתי כלכלית בזכותך, אבל אין ספק שהסטירה ממך
גרמה לי להבין שאין שום דרך חזרה למשרד האפור.
הזכרת לי בדיוק מה הוציא אותי ממרוץ העכברים ונתת לי את הדחיפה
שהייתי צריכה כדי לגשת למי שיעזור לי לרכוש כלים להצליח בעצמי,
בלי שום בוס שייקח קרדיט על ההצלחות שלי.

~ * ~

את אחרי היציאה לעצמאות ואת מרגישה שהזמן מתקדם, אבל העסק שלך
נשאר מאחור?

עצמאיות רבות נתקלות בפער בין ההכנסה שציפו לה להכנסה
שהם מגיעות אליה בפועל, וזה קשה, כי רק כשיוצאים באמת לעצמאות
ומתמודדים עם האתגרים מבינים כמה עבודה נדרשת, כמה סבלנות,
כוחות, זמן ואמונה עצמית.

אז יש רגעים יותר טובים, בהם זה מרגיש שאת על הגל
ורגעים אחרים לא פשוטים: כמו כשאת חווה בדידות ומתגעגעת לחברותא
ארוחת הצהריים המשרדית, או הרגע הזה שאת מבינה שאת כבר לא קמה בבוקר
ומתלבשת בבגדים הכי יפים שלך כי את ממילא בבית, אז זה צריך להיות בסדר
אבל לא כמו שהתלבשת לישיבה חשובה.

ועוד לא דיברנו על ימי כיף בעבודה, והעובדה שיש מחלקות אחרות שאליהן
את פונה (רק מבקשת!) וזה נעשה, בעוד שבעסק את עושה הכל לבד.
ממש לא פשוט.

תכנית פתיחת שפע™ תקצר לך זמנים: היא תאפשר לך להצליח
ותסייע לך להעלות את רמת ההכנסה, מבלי להתפשר על העיסוק
או הייעוד שלך
או לחזור לחיים הקודמים, כשכירה.

מגיע לך יותר ואני יודעת את זה.
זאת בדיוק הסיבה שיצאת לעצמאות.

אם גם את מאמינה בזה,
אז ברור לי שניפגש.

נ.ב. את בטח סקרנית לדעת
מה קרה לנשים שיצאו לעצמאות ושעשו את התכנית
לחצי כאן ותדעי